כבד שומני – האם יש מה לעשות?
התשובה המיידית על השאלה היא כן!
כמה מילים על הבעיה הבריאותית הנפוצה הזו:
אפשר להתייחס לכבד שומני כאל מגפה, שכן כ-30-35% מאוכלוסיית העולם נגועים בזה, כשאצלנו בארץ המספרים כנראה גדולים אף יותר, משום שחלק מהסובלים מכבד שומני לא מאובחנים.
זו מחלה “שקטה” וערמומית, בדומה לסוכרת ויתר לחץ דם, שבמקרים רבים לא מרגישים בהם, ונותנים להן להתחזק בגוף, עד ההתפרצות.
לכן רבים, ולצערי גם רופאים, לא מעלים על דעתם לבדוק האם כבד השומני התחיל להתפתח, וכך נשארים האנשים האלה לא מאובחנים עד שהמחלה מתפרצת.
כשהמחלה אינה מטופלת, במהלך השנים נוצרת רקמה צלקתית (פיברוזיס), מה שגורם לירידה משמעותית בתפקוד הכבד. בהמשך, המצב עלול להתדרדר לשחמת כבד (כ-50%), שהיא מחלה קשה, הדורשת לעתים קרובות השתלת כבד, ומתוך אלה עם שחמת הכבד, כ-7% מגיעים לסרטן כבד, שקשה מאוד לטיפול.
חשוב לציין שגם ילדים הסובלים מהשמנת יתר מפתחים כבד שומני, באחוזים גבוהים, כך שחשוב לבדוק אותם.
כיום אין עדיין תרופה לכבד שומני. מחפשים תרופה למניעת פיברוזיס, ויש כמה תרופות בשלבי ניסוי, אבל נגד התפתחות כבד השומני אין תרופה.
הטיפול היחידי כיום הוא שינוי בתזונה. יש גם תוספי תזונה ספציפיים שבמחקרים הוכחו כיעילים לשיפור המצב כתוספת לדיאטה. גם תוספת פעילות גופנית מועילה.
מה הם גורמי הסיכון — כאלה שקיומם מצביע על סבירות לקיום המחלה?
- השמנה, העיקר השמנה ביטנית, אם כי גם לאנשים רזים יכול להתפתח כבד שומני
- סוכרת
- שחלה פוליציסטית
- טריגליצרידים גבוהים
- תזונה לקויה
- דיסביוזיס – הפרת האיזון בין חיידקים ידידותיים ופתוגניים במעי
- שינה לא מספקת ולא איכותית
- חוסר פעילות גופנית
- סיבות גנטיות
איך מאבחנים?
בדיקת דם שגרתית יכולה להראות רמות גבוהות של אנזימי הכבד: GPT, GLT ו-GGT, אבל זו לא בדיקה מהימנה די הצורך, כי ייתכנו מצבים של רמות האנזימים תקינות ובכל זאת ישנו כבד שומני. בדיקה מהימנה יותר היא אולטרסאונד של הבטן העליונה.
את המטופלים הרבים שלי שיש להם גורמי סיכון אני שולחת לבדיקות לכבד שומני, והאמת היא שעוד לא טעיתי.
חשוב לציין שלא כל דיאטן ורופא מודעים לגורמי הסיכון ולצורך לשלוח את המטופלים שלהם לבדיקות מתאימות, וכך משאירים אותם לא מאובחנים.
טיפלתי ברבים שסבלו מכבד שומני על ידי שינוי תזונתי, לפעמים מאוד שונה ממה שהם רגילים לאכול, אך אין ברירה, במיוחד לאנשים שתזונתם לקויה מאוד — יש רבים כאלה — אבל כיוון שאני מתאימה את התזונה לכל מטופל באופן אישי, בהתחשב בתוצאות הבדיקות, בטעמו ובאורח חייו, כולל באפשרויות מבחינת שעות העבודה, לרובם לא נוצרת בעיה בשמירה על התזונה המיטיבה. בנוסף אני רושמת לכל מטופל את תוספי התזונה המתאימים לו, אם יש צורך, וגם מלמדת אותו איך לאכול במסעדות ובאירועים.
אני מבקשת מהמטופל לעשות אולטרסאונד נוסף כעבור 6-7 חודשים של הטיפול התזונתי, וברוב המקרים שבהם המטופל אכן מילא אחר ההוראות, רואים שהבעיה נעלמה לחלוטין, או שיש שיפור ניכר במצב. חלק גדול מהמטופלים סובלים מבעית נוספות, כמו השמנה או סוכרת, וסגנון האכילה החדש משפר מאוד גם את מה שקשור למצבים האלה. זה כמעט כמו נס, אבל כמובן שעל סגנון האכילה החדש צריך לשמור ללא הגבלת זמן, כי אחרת הכל יחזור — זה לא באמת נס אלא השפעת התזונה על גוף האדם, לכאן ולכאן.
כפי שכתבתי, אני מתאימה את הדיאטה למטופל. אבל קיימים דברים בסיסיים, ממש מסוכנים בגרימת והחרפת כבד שומני:
- כל המאכלים שמכילים סוכרים, לא משנה איזה – סוכר חום, לבן, מייפל, סילאן, אגבה, דבש, גלוקוזה, ובמיוחד פרוקטוזה וסירופ תירס – הרסניים ביותר לכבד.
- עודף שומנים רווים (מן החי) ושומני טראנס.
- מזון אולטרה מעובד, כמו נקניקים, נקניקיות, דגני בוקר(!) וחטיפים, במיוחד המכילים סוכרים למיניהם, שלמרות השיווק האגרסיבי שמציג אותם כאוכל בריא, הרבה בריאות אין שם, להיפך.
- ארוחות גדולות ודשנות, כמו בערבי שישי, בחגים, ובאירועים למיניהם.
מה שחשוב לדעת הוא שאם תופסים את המחלה בשלבים מספיק מוקדמים, יש סיכוי מצוין להחזיר את הכבד לתקינות מלאה: הכבד “מתנקה” מהשומן שמילא את התאים שלו וחוזר לנורמה. שיעור ההצלחה של אותם המטופלים שאכן מיישמים את ההמלצות שלי הוא גבוה.
זה מה שכתבה לי אחת המטופלות שהגיעה אלי כדי לטפל בכבד שומני והייתה די נואשת בהתחלה:
שלום אולגה, רציתי להודות לך.
אחרי הדיאטה שרשמת לי לפני שנה, לטיפול בכבד שומני דרגה 2+, וכמה שעות זומבה וריקודים שלקחתי על עצמי השנה, תוצאות האולטרסאונד לא מראות יותר כבד שומני.
רב תודות
אני בהחלט מאוד מרוצה מכל מקרה של הצלחה בטיפול, בין אם בכבד שומני, בסוכרת, בשומנים בדם, בירידה במשקל, בעצירות, במעי רגיז או בכל דבר אחר. זו הרגשה נפלאה לעזור לאנשים.