דר‘ אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית אוניברסיטת אריאל, דיאטנית בכירה מרכז הרפואי תל אביב
“מעי רגיש” (או ” רגיז“) – תסמונת מעיקה ולא קלה לטיפול. שכיחותה באוכלוסייה מגיעה ל– 10%-15%, אבל בפועל היא כנראה גדולה יותר משום שלא כל הסובלים פונים לרופא. התסמינים השכיחים הם גזים, נפיחויות בבטן, בעיקר אחרי הארוחות ולקראת הערב, כאבי בטן בעוצמות שונות, לעתים שלשולים ו/או עצירויות, תחושה של אי נוחות בבטן והתפנות לא מלאה, הפרשת ריר ועוד . לעתים התסמינים כה חריפים שמונעים מהסובלים מהם לצאת מהבית באופן חופשי.. בנוסף, רבים מתלוננים על עייפות וחוסר חיוניות. בבדיקות אין ממצא פתולוגי, אבל הסבל הוא גדול .
תזונה ידועה כמקלה על התסמינים הגסטרו אינטסטינליים. במשך שנים הצטבר ידע וניסיון על הדיאטה שעוזרת בתסמינים של מעי רגיש, התברר שמרכיבים מסוימים הנמצאים במזונות שונים גורמים להופעה וההתחזקות של התסמינים. צמצום של המרכיבים הללו ואף הימנעות מהם נמצאים בבסיס של Low FODMAP Diet, המקלה על התסמינים בחלק גדול מהמקרים, אם כי יש אנשים שאינם מושפעים על ידי דיאטה זו. ההשפעה של הדיאטה תלויה בהרבה בהרכב וכמות החיידקים החיים במעי הגס (מיקרוביום) ומשתנים מאדם לאדם.
מה זה FODMAP? לא, זה לא food map, כפי שאפשר לטעות בקלות, אלא ראשי תיבות של אותם המרכיבים שגורמים לתסמינים:
“Fermentable Oligo-, Di-, Mono-saccharides And Polyols”.
חומרים אלה, אוליגו, די– ומונו–סכרידים ופוליולים, נמצאים במזונות שונים, במיוחד מן הצומח, וצמצום של המזונות הללו עשוי לשפר את המצב של המטופל, לעתים בצורה מדהימה.
דיאטה זו נוסתה רבות באנשים עם תסמונת המעי הרגיש, אני אישית נותנת אותה כבר שנים גם לסובלים ממעי רגיש וגם לעתים לבעיות מעיים מסוגים אחרים, כמובן אחרי בדיקה אצל גסטרואנטרולוג, וביצוע בדיקות מתאימות, כמו אי סבילות ללקטוז ופרוקטוז, רגישות לגלוטן, בדיקות צואה לטפילים. מדהים עד כמה הדיאטה הזאת ברוב המקרים עוזרת בשיפור בגזים, ירידה ניכרת בכאבי בטן, בנפיחויות, צמצום במספר היציאות ושיפור במרקמן.
דיאטת low FODMAP הפכה לנושא המדובר ביותר בפורומים של גסטרואנטרולוגים ותזונאים, כאמצעי לטיפול במעי רגיש. חשוב לציין שמתן הדיאטה חייב להיעשות על ידי דיאטנית מומחית בתחום, וזאת משום שהרכבת התוכנית התזונתית אינה פשוטה ודורשת כישורים מקצועיים עמוקים.
בתחילת הטיפול התזונתי הרשימה של המזונות מהם כדאי להימנע די ארוכה, אך כבר אחרי החודש הראשון מבצעים בקרה והתאמה ומאפשרים מגוון רחב יותר של המזונות. השיפור מופיע כבר אחרי שבוע – שבועיים, המטופלים שלי לא פעם מדווחים על שיפור ניכר כבר אחרי השבוע הראשון. המעקב והתאמת הדיאטה נמשכים עד שמגיעים לתוכנית תזונתית סבירה, נעימה, טעימה ומצמצמת את התסמינים.
אתן כאן שתי רשימות מקוצרות, הראשונה של המזונות שכדאי להימנע מהם במידה זאת או אחרת, והשנייה של המזונות שמותר לאכול. רשימות אלה בשום אופן לא מחליפות ייעוץ תזונתי אישי מקצועי על ידי דיאטנית קלינית המתמחה בבעיות מערכת העיכול, אלא רק נותנות מושג כללי. חשוב להדגיש שמדובר בדיאטה, דבר אישי, לכן לא לכל אחד מתאימה אותה הדיאטה ואף תמצאו במקורות שונים רשימות מעט שונות, כקיימים דעות שונות, כמו בכל דבר אחר.
רשימת המזונות שכדאי להימנע מהם
ירקות: שום, בצל, ארטישוק ירושלמי, אספרגוס, שומר, כרישה, ירקות ממשפחת המצליבים – כרוב, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרובית, פטריות, תירס מתוק.
קטניות: שעועיות (פרט לשעועית ירויקה), אפונה, גרגרי חומוס, עדשים וכדומה.
פירות: תפוחים, אפרסקים, ליצ‘י, נקטרינות, שזיפים, דובדבנים, תמרים, מנגו, אגסים, אבטיח, תאנים, גוג‘י ברי, גויאבה, אפרסמון, רימון, וכמובן מיצי פירות, שייקים, סמוזי וכדומה.
דגנים: למי שאין רגישות לגלוטן – לחם מלא מכל סוגי הקמח, למי שסובל מרגישות לגלוטן – לחם מכל סוגן, חיטה, שעורה, שיפון, דגני בוקר, חטיפים, גרנולה, מוזלי וכדומה. אני ממליצה בכל מקרה לעשות בדיקת דם לרגישות לגלוטן, מאחר ורבים חושבים שרגישים לגלוטן וזה לא באמת נכון, כדאי לדעת שרגישות לגלוטן קיימת בכ-5% מאוכלוסייה בלבד.
מוצרי בשר: נקניקים ונקניקיות, בשר מעובד.
מוצרי חלב: חגם כאן, חשוב לבצע בדיקה לסבילות ללקטוז, זה יכול להרחיב את המגוון. יוגורטים, גלידות, גבינות לבנות, וסוגי חלב, פרט לנטול לקטוז
ממתיקים וממתקים: ממתיקים ממלאכותיים – פוליולים – איזומאלט, מלטיטול, מניטול, סורביטול וקסיליקול הנמצאים בחלק מממתקים “ללא תוספת סוכר” (עוגות, עוגיות, וופלים, סוכריות, מסטיקים), )ואגאבה, דבש, פרוקטוזה, סירופ תירס, ריבות.
אגוזים ושקדים: קשיו ושקדים
משקאות: משקאות אלכוהוליים, מיצים, חליטות פירות, משקאות ספורט, משקאות ממותקים המכילים סירופ תירס, וכדומה.
יש להימנע מתוספי המזון המכילים סיבים תזונתיים פרה–ביוטיים (FOS), אוליגופרוקטוז, אינולין, המוספים לא מעט למוצרי “בריאות” שונים, חטיפים, יוגורטים.
חשוב לציין שוב שלסובלים מבעיות מעיים מומלץ ביותר לבצעו בדיקות לאי סבילות ללקטוזה, לפרוקטוזה ולסוכרוזה, בדיקת דם לרגישות לגלוטן, למי שבדיקות אלו יהיו שליליות, כלומר לא יראו אי סבילות ורגישות, אפשר לתת מבחר גדול יותר של מזונות.
לפי הרשימות, אפשר לקבל תחושה שאין מה לאכול. למעשה זה לא נכוןנה.
מה שמותר לאכול בדיאטה עם מעט FODMAP.
ירקות: גזר, קישואים/זוקיני, דלעת, דלורית, מלפפונים, עגבניות, חסה בהירה (אמריקאית), חצילים (?), קייל, בוק צ‘וי, נבטי אלפאלפה, עשבי תיבול טריים, גם תפו“א ובטטה, שבאופן רגיל אני מכניסה אותם לקבוצת הפחמימות. עם הזמן וההתרגלות לדיאטה מרחיבים את מגוון הירקות בהדרגה.
פירות: בננה, תפוז, קלמנטינה, ענבים, מלון, קרמבולה, קיווי, לימון, ליים, פפאיה, פסיפלורה, תות שדה.
חלבונים: כל סוגי בשר לא מעובד, דגים (כולל משומרים), עוף, הודו, ביצים, טופו.
מוצרי חלב: למי שיש אי סבילות ללקטוז – חלב נטול לקטוז, גבינות צהובות. למי שאין אי סבילות ללקטוז, אפשר להוסיף מוצרים נוספים, כמו קוטג‘, גבינה לבנה .
לחמים ודגנים: לרגישים לגלוטן ( כ-5% באוכלוסייה) שאימתו זאת בבדיקות – אורז בסמטי לבן, קמח תירס וקמח תפו“א, קינואה, כוסמת, עמילן תפו“א, מוצרים ללא גלוטן. למי שאין רגישות לגלוטן אפשר להוסיף לחם אחיד, פסטה לבנה מקמח דורום.
אגוזים ושקדים: ערמונים, מקדמיה, אגוזי לוז, פקנים, צנוברים, בוטנים, גרעיני דלעת, חמניות, שומשום.
משקאות: מים, סודה, תה רגיל וירוק, לא חזק, קפה, חליטת מנטה, משקה סויה עשוי מבחלבוני סויה,
ממתיקים וממתקים, רטבים, חומרי טעם: אספרטיים, אצסוסולפם K, סכרין, סטיביה, סוכרלוז, רוטב ברבקיו, מיונז ללא שום ובצל, חרדל, ווסבי, חמאת בוטנים, צמחי ועשבי תיבול, שמנים, אבקת אפייה, אבקת קקאו, ג‘לטין, מלח.
אם גם אתם רוצים לדעת וליישם איך לרדת במשקל ולשפר את בריאותכם, תפנו לדר’ אולגה רז ותרשמו לקבוצות או לייעוצים אישיים ותשנו לכם את החיים: 0524266934 או 036094147 או צרו איתנו קשר עכשיו.