מגע מלווה אותנו כל החיים :
עובר ברחם חש את מגע אמו ללא הרף ומוקף במגע מתמשך במהלך 9 חודשים.
כשהוא נולד נוגעים בו כל הזמן – בהאכלה, החלפת חיתול וכאמצעי הרגעה והבעת אהבה. כל הזמן נוגעים בו והוא תלוי במגע הזה כדי לשרוד.
ככל שהילד גדל הוא נעשה עצמאי יותר וכמות הנגיעות פוחתת אבל עדיין תדירה לחיבוק, ליטוף, אחיזת יד וכו’.
בגיל מסוים הילד כבר לא כל כך רוצה שינשקו ויחבקו אותו הרבה ומתחמק מכך כאשר השיא מגיע בגיל התבגרות והבגרות – אז המגע מההורים והמשפחה מצטמצם למינימום ומופיע מגע אחר בעל אופי יותר מיני עם התפתחות קשרים עם בני ובנות הגיל.
בחלוף הזמן, כמות הנגיעות פוחתת – בני זוג מתחלפים, מתרגלים, משתעממים, לחוצים ודאוגים מטרדות היום יום, רבים או נמצאים ביחסים לא טובים ובכל מקרה הרבה פעמים פחות נוגעים.
בגיל זקנה המגע יורד עוד יותר עד להעדר מוחלט – בתלות במקרה. לא משנה אם האדם הקשיש נמצא בביתו, במוסד או בבית חולים. כמעט שלא נוגעים בו פרט לנדרש – האכלה, הלבשה או הפשטה והחלפת טיטול. התבוננתי בקשישים מאושפזים רבים לאורך השנים – אף אחד לא נוגע בהם בחיבה, נוגעים רק אם צריך. לא פעם אחזתי בידה של אישה קשישה במהלך שיחה ויכולתי להרגיש עד כמה המגע הזה נחוץ לה.
ברור שיש יוצאי דופן ושיש משפחות ואנשים שהמגע אצלם משמעותי לאורך הדרך אבל זה הדפוס שאנחנו רואים בד”כ.
אז למה זה חשוב בכלל?
מגע גורם לשיפור הבריאות, להפרשת חומרים מועילים במח ותורם לתחושה נעימה. חשבו על זה, מי שיש לו אפשרות כזו, בכל גיל, כדאי להגביר באופן מודע את תדירות ומשך המגע. לא משנה אם זה חיבוק חם או ישיבה יד ביד. עצם המגע הוא שחשוב. ידיו של אדם אוהד.
אם גם אתם רוצים לדעת איך לשפר את בריאותכם, תפנו לדר’ אולגה רז ותרשמו לקבוצות או לייעוצים אישיים ותשנו לכם את החיים: 0524266934 או 036094147 וצרו איתנו קשר