אוכלים יותר – מרזים יותר

בקבוצה שלי דיברנו על חשיבותה של אכילה כל 3-4 שעות. הסברתי שברגע שהגוף שלנו לא מקבל “דלק”, כלומר אוכל, הוא מתחיל להיות חסכוני ובמקום “לבזבז” קלוריות הוא אוגר אותן. בנוסף, כשלא אוכלים הרבה שעות נעשים מאוד רעבים ומתנפלים על האוכל בלי בקרה, במקרים כאלה תמיד נאכל יותר מדי, ונשמין.

בנוסף, בשעות בלי אוכל, הגוף זקוק לגלוקוזה כדי להתקיים ולפעול, ובהעדר האוכל הוא יכול לקבל אותה מפרוק של כמות מאוד מוגבלת של גליקוגן בכבד ומפרוק שריר שמסוגל להפוך לגלוקוזה במהירות בתהליך גלוקונאוגנזה (יצירת גלוקוזה) בכבד. כל אנחנו גם מאבדים שריר – רקמה יקרה כפז.

כלומר, דילוג על ארוחות לא רק שלא מרזה אלא עלול להשמין.  אחד המשתתפים שירד מעל 20 ק”ג אמר משפט חזק: “דילגתם – הפסדתם”. אפשר לשנות אותו “דילגתם – השמנתם”. ובכלל המשפט שכדאי לשנן במנטרה: אוכלים רק כשאנחנו שבעים. נשמע מוזר?  עובד מצוין.