השמנה בגיל הילדות

ילד קטן משתלב בתוך המשפחה ולומד מהר מאוד את הרגליה. בגיל כה צעיר הוא עדיין לא מחליט באופן עצמאי מה יואכל אלא החלטות האלה נעשות ע"י הוריו, סבתות וסבים. אבל התינוק בהחלט "יודע" כמה לאכול, וזאת בעקבות מנגנון מדויק של בקרת תיאבון. כשתינוק רעב הוא יבכה עד שיקבל אוכל וכשהוא שבע הוא יפסיק לאכול לא משנה מה האימא או הסבתא יעשו כדי לעודד אותו להמשיך. ויסות זה עלול להישבר בסיסות גיל שלוש, כאשר הילד מתחיל להיחשף לכל הפיתויים שהמבוגרים מכינים לו: שוקולדים, ממתקים, חטיפים, שתייה ממותקת. שפע ומגוון של מזון המכיל סוכר, מלח, שומן וכו' משבשים את מנגנון בקרת התיאבון, מה שגורם לילד להתחיל לאכול יותר ממה שדרוש לו, וכך יכול להתחיל תהליך ההשמנה.

השמנה בגיל ילדות ובמיוחד בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכוי להשמנה בגיל המבוגר. לפי הנתונים, לתינוק שמן כ-10% סיכוי להפוך למבוגר שמן. סיכון זה גדל לכ-25% אם ההשמנה מתפתחת בשנים לפני בית הספר ועולה ל-70% ביחס להשמנה בגיל ההתבגרות.

להשמנה בכלל ולהשמנת ילדים בפרט יש מחירים בריאותיים, רגשיים ותדמיתיים רבים ובחלק מהמקרים היא משאירה סימנים לכל החיים – תסכול, תחושה של דחייה, חוסר ערכה עצמית, ועוד. ילד שמן במקרים רבים נדחה ע"י חבריו, מה שגורים לתדמית עצמית נמוכה. השמנה מונעת השתתפות בחיי חברה ובפעילויות פיזיות של ילדים אחרים, מה שגורם להצטיירות כילד חלש ופחות מקובל חברתית. חלק מהילדים בעלי עודף משקל מסתגרים ובעצם משכיחים את הכאב ביותר אוכל, כי האוכל הוא החבר הכי זמין – המנחם האוניברסאלי. החברה שלנו מתייחסת להשמנה כפגם, גם אם זה לא צודק ולא נכון, וילדים סובלים מדעה זו אפילו יותר ממבוגרים.

יותר ויותר ילדים בעלי עודף משקל סובלים מסוכרת מסוג 2 שבעבר הייתה נחלת מבוגרים בלבד. עודף משקל בילדות מהווה גורם סיכון להתפתחות יתר לחץ דם ושומנים גבוהים כבר בגיל ההתבגרות.

מה לעשות כדי שילדינו לא ישמינו? מה לעשות כדי לחסוך מהם סבל מההקנטות והלעג של חבריהם? איך להתייחס אל ילד שמן? מה לעשות כדי לעזור להם להיות פעילים ובריאים בעתיד? איך להקל על הילדים שלנו בצורת האכילה סבירה יותר, איך לא לפגוע בהם?

תקראו על זה במכתבה הבאה.