מומחים רבים טוענים שכ-30% מנשים מעל גיל 35 עלולות לפתח בעיה בריאותית הקשורה לפעילות ירודה של בלוטת התריס היפותירואידיזם. לא תמיד קל לאבחן את הבעיה, ונשים רבות ממשיכות לחיות אתה ולסבול מהסימנים הקשורים אליה בלי להבין מה קורה להן.
מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס נמצאת בבסיס של הגרון, היא קטנה, בגודל של שזיף, אך חשיבותה ענקית. היא משתתפת בתהליכים הקשורים לפוריות, פעילות של המוח ושל מערכת העצבים, והיא זאת שמבקרת את חילוף החומרים ו”בזבוזי” אנרגיה, כך שאפשר לקרוא לה התרמוסטט של הגוף. בלוטת התריס מייצרת הורמונים החיוניים לתפקוד תקין של גוף. היפותירואידיזם מתאפיין בירידה ביצור ההורמונים והאטה כללית בתפקוד הגוף.
מהן הסיבות לירידה בפעילות בלוטת התריס (היפותריאודיזם) ? סיבות רבות לבעיית ההיפותירואידיזם. היא מופיעה בעיקר בנשים, והקשר העיקרי הוא קשר הורמונאלי: שינוים ההורמונאליים שכל אישה עוברת במהלך חייה קשורים משפיעים על פעילות בלוטת התריס. שכיחות של היפותירואידיזם עולה משמעותית אחרי ההריונות ובגיל המעבר. סטרס מכל סוג יכול לתרום להתפתחות היפותירואידיזם, כמו סערת רגשות חזקה, אירוע טראומטי, מחלה או תאונת דרכים. סיבה נוספת לשיבושים בפעילות בלוטת התריס יכולים להיות עודפים מחסורים , כמו עודף או מחסור ביוד, חוסר סלניום בקרקע או עודף פלואור במים. במקרים רבים המחלה מופיעה כמחלה אוטואימונית כאשר הבלוטה מותקפת על ידי מערכת החיסונית של הגוף עצמו (מחלה שנקראת השימוטו תירואידיטיס). בין הגברים רק מעטים סובלים מהיפותירואידיזם.
היפותירואידיזם ברואה ההודית : ברפואה הודית יש הסבר שונה לסיבות להתפתחות היפותירואידיזם בנשים, והסבר זה מעניין בפני עצמו, במיוחד משום בפועל הפרופיל של אותן הנשים שסובלות מהבעיה אכן מתאים מאוד לתיאורים של רפואה ההודית. ההסבר הוא כזה: צ’קרה הגרון הנמצאת במקביל לבלוטת התריס (לפי רפואה הודית, תאילנדית וכו’, הגוף מופעל על ידי אנרגיות, וצ’קרות הנן ריכוזי האנרגיות המפעילות את הגוף ומאפשרת לו לתפקד ולפעול. אם אנרגיות לא עוברות חופשי במסלולים שלהם, אם צ’קרות “סתומות” אנרגטית, עצירת האנרגיות גורמת למחלות) אחראית בין היתר על הקשר בין הפנים כלפי חוץ, בעקר בנושאים רגשיים, הבעת רגשות, בקשות, רצונות, תלונות, טענות וכו’. לפי כך, הנשים שקשה להן לבקש, להוציא את המשאלות שלהן לסובבים אותן, נשים ששומרות בתוכן את התלונות והבקשות שלהן, הן אלה שנוטות לפתיח היפותירואידיזם. ההמלצה במקרים אלה היא להוציא, לבקש, להסביר מה הן מרגישות, מה הן רוצות, להפסיק להתבייש ולחשוש, להוציא את הדברים החוצה.
מהם הסימנים העיקריים של היפותירואידיזם?
עייפות קשה, עד כדי חוסר יכולת לקום מהמיטה
נשירת שער מאסיבית
דימומים קשים בווסת
עצירות
עלייה ברמת הכולסטרול ובלחץ דם
יובש העור
תחושת קור
צרידות בלתי מוסברת
כמו כן, האטה בתפקודה גורמת ל:
דיכאון
שינוים, לעתים דראסטיים, במצב הרוח
ירידה בזיכרון
חשיבה מעורפלת
עצבנות יתר
ישנם סימנים נוספים:
ירידה בתשוקה המינית
בעיות שינה
בחילות
אי יכולת להיכנס להריון
בנוסף, וזה חשוב לנשים רבות, היפותירואידיזם גורמת להשמנה, גם אם שומרים על אכילה תקינה ולא מפריזים באוכל.
לא תמיד הרופאים שמים לב על הסימפטומים ובמקרים רבים במקום לעשות בדיקות דם מתאימות מייעצים לפציינטיות הסובלות לנוח, לקחת כדורי שינה, או כדורים נגד דיכאון וכמובן לאכול פחות. אני אישית טיפלתי בנשים שנשלחו לטיפול פסיכיאטרי, אך הביעה שלהן הייתה היפותירואידיזם, ואחרי שבקשתי לבצע להן בדיקות דם מתאימות, יתברר שהיפותירואידיזם היא הבעיה שלהן, ואפשר היה שהרופא יטפל בהן בצורה המקובלת.
כיצד מאתרים היפותירואידיזם? למעשה, קל לבדוק האם המתלוננת סובלת מבעיה בבלוטה. צריך לבצע בדיקות דם להורמוני הבלוטה – T3, TSH T4, . היום מקובל לעשות רק את ה-TSH ובדרך כלל בדיקה זו אכן מספקת, אך יש מקרים בהם יש צורך בבדיקות הנוספות. בדיקת TSH זולה ולא בעיתית. רמה גבוהה של TSH מעידה על ירידה בפעילות הבלוטה – היפותירואידיזם. יש מומחים שטוענים שרמות הסטנדרטיות שמקובלות במעבדות רחבות מדי. כך שיש מקרים בהם גם אם רמת ה-TSH תקינה לפי בנורמות הקיימות, אך קיימים סימפטומים של המחלה, יש לבצע בדיקה מיוחדת הנקראית TRH test . היא בודקת את הבקרה העדינה יותר של הבלוטה על ידי המוח.
באופן עקרוני, אם יש חשש להיפותירואידיזם, צריך לפנות לרופא המומחה בבעיות אלה – אנדוקרינולוג, לו יש את כל הידע והבנה של הבעיה.
מה הטיפול בהיפותירואידיזם? הטיפול ניתן בכדורים המכילים את ההורמון החסר. פעילות של התרופה מחזירה את המטופלות תוך כשלושה שבועות למצב תקין, ברוב המקרים ללא סימפטומים. יש צורך בהתאמת המינונים וזה יכול לקחת זמן. אך יש מקרים שההתאמה נעשית מהר ומוצלח ביותר. יש לציין שבעיית ההשמנה לא תמיד מסתדרת גם בטיפול התרופתי, ונשים עם היפותירואידיזם בדרך כלל יורדות במשקל בקושי רב מאוד, גם אם הן מאוזנות מבחינת הבלוטה. מעניין שישנן נשים שלמרות ההפותירואידיזם רזות מאוד, ובמקרים אלה עוד יותר קשה לאבחן את המחלה. כל 3-4 חודשים ולפעמים גם לעתים יותר קרובות יש צורך בדיקות חוזרות של ההורמונים כדי לברר האם הבלוטה מאוזנת. הצורך בבדיקות חוזרות קיים משום שאירועים שונים, סטרס, מחלות וכו’ עלולים להפר את האיזון הדק של הבלוטה. לא להזניח!
חשוב לזכור שהיפותירואידיזם עשויה לעבור בתורשה, כך שחשוב לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית של המחלה.
היפותירואידיזם ותזונה
ראשית, העלייה במשקל שמופיעה בדרך כלל אצל הנשים עם היפותירואידיזמ דורשת טיפול תזונתי בנוסף לטיפול תרופתי. ללא דיאטה מתאימה, קשה מאוד יהיה לרדת במשקל. ללא טיפול תרופתי, קשה להשפיע רק עם הדיאטה. כך ששני הטיפולים חייבים ללכת יחד.
הדיאטה כללת מספר עקרונות חשובים:
אכילת ארוחות קטנות כל 3-4 שעות, גם אם לא רעבים. ככל שמחלקים את האוכל ליותר ארוחות, קל יותר לרדת במשקל.
חשוב להקטין את גודל הארוחה ולאכול אוכל פחות מגוון, לדוגמה, פרוסה עם ממרח וירקות, או מנה של אורז או פסטה או גריסים עם ירקות או עוף או דג עם ירקות, או יוגורט עם ירקות וכו’.
להקטין את כמות הפירות ל-2-1 ביום, ולא לשתות מיצי פירות.
להימנע מממתקים מכל הסוגים, לפחות בשלבים הראשונים. כל כמות סוכר שנכנסת לגוף תגרום לעצירה בירידה במשקל ואף לעלייה במשקל.
יש להוסיף שמן זית או קנולה כדי לאזן את רמת הכולסטרול.
לשתות 8-10 כוסות נוזלים ביום – ללא שום תוספת של סוכר.
לאכול שפע של ירקות כמעת מכל הסוגים בהסתייגות הבאות: כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, צנונים מכילים חומרים גויטרוגניים המסוגלים לפגוע ביכולת הבלוטה לנצל יוד וגם מפריעים לפעילות התקינה של התרופה. לכן יש צורך לאכול את הירקות הללו רק בצורה המבושלת בה רוב החומרים הגויטרוגניים נהרסים.
להימנע לאכילת כמויות גדולות של סויה.
יש חשיבות גדולה לפעילות גופנית העוזרת לשפר יצירת ההורמון של בלוטת התריס ובמידה זאת או אחרת משפרת את חילוף החומרים שנפגע עקב ירידה בפעילות בלוטת התריס.
בנוסף, חשוב לישון לפחות 8 שעות ולהוריד את רמת הסטרס. גם כאן פעילות פיזית יכולה לעזור. יחד עם זאת, כדאי ללכת לכיוון יוגה, טאי צ’י וכל הדברים האחרים שמרגיעים.
חשוב לא להשתמש במשחות שיניים המכילות כמות גדולה של פלואור
מאחר והורמוני בלוטת התריס מכילים יוד כחומר פעיל, קיים מיתוס הטוען שככל שנכניס יותר יוד לגוף, כך הבלוטה תעבוד מהר יותר, מה שיאפשר ירידה מהירה במשקל. למעשה זה לא מדויק. נכון הוא שחסר ביום אכן גורם להיפותירואידיזם וכתוצאה מכך להשמנה, אך אם נוסיף יוד לאדם שאין לו חסר, יש סיכון שנגיע לתוצאה הפוכה: יכול להיות שבהתחלה הבלוטה אכן תעבוד מהר יותר, את עם הזמן היא “מתעייפת” מעודפים, ומאיטה את קצב פעולתה. כך הופכות נשים בריאות לסובלות מהיפותירואידיזם אשר הן עצמן גרמו לבעיה. אולי לא הן עצמן, אלא בעזרת הרופאים המטפלים בהשמנה והרושמים כמוסות ותכשירים המכילים יוד בלי ליידע את המטופלת על כך. מכאן פניה לנשים לא לבלוע כמוסות וכדורים אשר תוכנם לא ידוע ולא רשום. זה מחזיר אותנו שוב לתובנה חשובה שכל דבר, חשוב ומועיל ככל שיהיה, אם ניתן בעודף עלול להזיק. לפעמים, אך נדיר מאוד, אכילת יתר של המזונות המכילים יום, כמו עצות ים או פירות ים, יכולה לגרום להאטת פעילות הבלוטה, אך זה יכול לקרות רק באנשים שיש להם נטייה לכך וגם בהם במקרים נדירים ביותר. לכן אין להשתמש בתכשירי יוד לצורך הרזיה.
לפרטים נוספים מלא/י את פרטייך בטופס ללא כל התחייבות מצדך ואנו נחזור עם פרטים מדויקים יותר לגבי אופן הטיפול
אם גם אתם רוצים לדעת וליישם איך לרדת במשקל ולשפר את בריאותכם? אז תפנו לדר’ אולגה רז ותרשמו לקבוצות או לייעוצים אישיים ותשנו לכם את החיים: 0524266934 או 036094147 או צרו איתנו קשר עכשיו.